נראה כי ישנם מספר מגזרים שלא חוו כמעט פגיעה או פגיעה מצומצמת יחסית, בין אם מדובר במגזר הציבורי וכל המקושרים או בחברות הטכנולוגיה הגדולות או אלו שעובדות עם חו"ל. כמובן שזו היתה גם שעתם היפה של רשתות השיווק הגדולות שהצליחו להגדיל הן את סל המוצרים שהן מוכרות והן את היקפם. מצד שני ישנם את הענפים שנפגעו קשה כמו ענפי האירועים או המסעדות. בין לבין ניתן למצוא אנשים שונים שמתמודדים בצורה שונה עם המשבר הכלכלי – יש את אלו שבוחרים להישאר בחל"ת ולקבל את הכסף מהמדינה ולחכות עד יוני מתוך הבנה שהמדינה תצטרך להמשיך לתמוך בהם גם לאחר מכן ואולי בכלל נעבור כולנו למודל הכנסה בסיסי בדומה למדינות סקנדינביה.
יש כאלו הפונים לפשיעה. למעשה משטרת ישראל מעריכה כי המשבר ידחוף אזרחים רבים לסוגי פשיעה שונים: שני הפשעים הסבירים יותר שכבר אנו רואים יותר מהם הם המשך ההפגנות הלא חוקיות והוצאת הזעם והתסכול האישי בצורה של פגיעה במרחב הציבורי וברכוש ציבורי והשני הוא ההלוואות המסוכנות בשוק האפור. כנראה שפחות בסגר השני שבו כבר לא ברור לבעלי העסקים מאיפה יחזירו את הכספים אך כן במהלך הסגר הראשון כמות בלעי העסקים שפנו לשוק האפור במטרה לקבל את ההלווואות שהבנקים לא נתנו להם עלתה משמעותית ועם הגעת מועד הפרעון וחוסר היכולת לפרוע את החוב נראה עלייה באלימות על רקע הגבייה.
העובדה שכולנו בבית גרמה לעלייה משמעותית לצד הלחץ והחרדות באלימות בתוך המשפחה ובפגיעה במרחב המקוון בין אם של קטינים ובין אם עבירות סייבר. בינתיים עוד לא ראינו מקרי ביזה של חנויות מזון או תרופות כמו שקרה במדינות אחרות אך בהחלט ברור כי האוכלוסיה החרדית בחלקה הקטן והקיצוני קיבלה כבר מזמן החלטה להתנתק מהמדינה משפטית אם כי לא כלכלית או פוליטית.
אך עם כל הנאמר לעיל אנו עדיין רואים לא מעט אזרחים שמחפשים עבודה ומחליפים עבודות במטרה להתקיים, בין אם שחקנים מפורסמים שמוצאים עבודות ידיים או בעלי עסקים שנסגרו אשר פתחו ביוזמות אחרות המתאימות למצב. גם בצד הגיוס ישנן לא מעט חברות שמגייסות כפי שניתן לראות בעלייה במודעות הדרושים ברחובות – https://www.sahbak.co.il/page/work-in-rehovot