אני לא בקיאה ברזי הפיזיקה , אולם המסרים המושמעים מתחום זה קרובים פעמים רבות לפילוסופיה ולעיתים למדע בדיוני. כך, הטבע הכפול של הטבע, מצד אחד פועל בצורה רציפה, תוך שמירה על קשר של סיבה ומסובב, כאשר בין המחולל לתוצאה יש קשר פיזי כלשהו, ומצד שני ממודר ברמות אנרגטיות דיסקרטיות: ניסיונות בפיזיקה הראו כי לאטום מבנה פלנטרי, במרכזו גרעין הטעון חיובית וסביבו אלקטרונים המצויים ברמות אנרגטיות בדידות.
וכך, ניסוי 2 החרכים שהראה שלאלקטרון או לפוטון יש טבע כפול, הן של חלקיק והן של גל: כאשר חרך אחד היה פתוח התנהגה אלומת האלקטרונים שנורתה לחרך כחלקיקים, אולם כאשר נפתחו 2 החרכים התנהגה כגל שכן ניצפו דפוסי התאבכות האופיינית לגל. כאשר הניסוי הבטיח שרק אלקטרון אחד ישלח לעבר החרכים רבה הייתה הפליאה לגלות שעדיין נצפתה התאבכות, כלומר, נשמרה תכונת הגל, כאילו עבר האלקטרון דרך 2 החרכים בעת ובעונה אחת. יתרה מזו, כאשר הוצב גלאי לידי אחד החרכים שינתה אלומת האלקטרונים את תכונתה, כאשר הרזולוציה של הגלאי, תכונת הגלאי, השפיעה על התוצאה: גלאי בעל רזולוציה גבוהה "ראה" חלקיקים ואילו גלאי ברזולוציה נמוכה "ראה" גלים. כלומר התפיסה שלנו את המציאות תלויה אף בתכונותיו של הצופה, או, בקיצור, בצופה עצמו. ומכאן לא רחוקה הדרך לתרחישי מדע בדיוני לפיהם אנו חיים במציאות מסוימת בהסתברות מסוימת אולם יש עוד מציאויות חלופיות נסתרות מעיננו ולמעשה אינסוף אפשרויות מתוכן אנו גוזרים אפשרות מסוימת בהתאם לתכונותינו, תכונות הצופה.
ומכאן לבדידות, או לכל מצב בו אנחנו מצויים, מצבי נפש, גוף או רוח. גם עליהם ניתן לשאול: "ההיית או חלמתי חלום?". חייבת להימצא מידה מסוימת של גמישות, פלסטיות, בתפיסתנו את המצבים כך שהמציאות בה אנו נתונים תשתנה על פי תפיסתנו אותה. הבדידות שלנו, כמה שהיא קשה, אינה מוחלטת, וכך גם שאר מצבי הנפש והגוף שאנו חווים. תמיד קיימת האפשרות לשינוי המציאות על ידי שינוי בתכונותינו, תכונות הצופה. כישויות אנושיות, גם הקשרים שלנו עם בני אדם אחרים משפיעים על תפיסת המציאות שלנו, כאילו יחד עם האחר או האחרים אנו מייצרים כלי או מכשיר חדש שיכול לצפות במציאות בצורה אחרת וכך לשנותה.