בבחירות אנחנו הולכים לבחור את המנהיגים שלנו לעָם. האם באמת יש לנו חופש בחירה? הבחירה שלנו נובעת מתהליך קבלת החלטות שנגזר מהאישיות שלנו שנבנתה במשך החיים שלנו, מהילדות. אנחנו מושפעים מהסביבה שלנו כל הזמן, אשר מייצבת את האישיות שלנו לפי התכונות שלה. עִם התכונות האלו, שרכשנו מהסביבה שלנו במשך החיים, אנחנו הולכים לבחור.
אז מי בוחר בעצם, אני או הסביבה? אם היינו גדלים בסביבה אחרת, יכולנו לבחור במפלגה היריבה בכלל. אנחנו בוחרים מה שהסביבה שלנו בוחרת, לפי זה, אם נבחר להיות בסביבה טובה, נהיה טובים, גם לעצמנו וגם לאחרים. אבל איך נגדיר מה זה טוב? הכל יחסי הרי. מה הייחוס שלנו לטוב ומה נחשב כרע? האם יש טוב מוחלט, בסיס לכֹל ואיך אפשר להיות טוב?
במקורות מספרים לנו כי 'יצר האדם רע מנעוריו', כי האדם הוא אגואיסט, שרוצה הכל בשבילו, אף על חשבון אחרים. נגד הרע יש טוב שהוא נתינה לאחרים – עזרה, כסף וכולי, אבל, איך האדם יכול לתת למיליארדי אנשים? האדם מוגבל ביכולתו ולא יכול לתת לכולם ברמה חומרית, אבל, במישור של המחשבות, אין מגבלות לרצות טוב לאנושות. אִם כולם יהיו במחשבות טובות לכולם, האנושות תגיע למדרגה החדשה שלה. כדי לבחור בטוב, צריך לחשוב טוב על כולם!
אין רע בחיות, אלא רק באדם האגואיסטי. הטבע מביא הרמוניה לחַיות, ומה אנחנו לומדים מזה? לפי הטבע, עלינו גם להיות בהרמוניה עם הטבע. הרמוניה של אהבה, אהבת הזולת. הטבע הוא גלובלי ואינטגרלי, מערכת סגורה שבה כולם קשורים ותלויים בכולם. כל אחד לכולם וכולנו ביחד, נביא לבחירות הטובות שלנו ושל הטבע.