כיצד להכין ילד לחיים ?

ידוע שלהורים תפקיד מרכזי וקריטי בעיצוב הדימוי של ילדם , יש להורים יכולת לתת לילד כלים שיוכל להתמודד ולהתייחס נכון לכל הבעיות שיצוצו בחיים ולכן יש ללמוד ולהשקיע בילד את מירב המאמצים כדי שיוכשר לצאת מתוך החממה הזאת שנקראת משפחה מוכן לחיים .

עלינו לעשות ממנו שותף , ללמד אותו כל דבר מתוך שותפות  , והעיקר הוא לבנות אצלו סוג של ביטחון עצמי חיובי ומאוזן כדי שיתמודד בצורה טובה עם החיים ולא יירתע מלגשת לדברים גדולים כקטנים . 

השתתפות היא עניין חשוב ביותר מומלץ לשחק יחד , ללמוד , לראות סרטים על הטבע, על דמויות מיוחדות שעשו בחייהם דברים משמעותיים . זה ישאיר בילד רושם טוב, ומהדוגמאות הללו הוא ילמד הרבה לחיים שלו , הצפייה המשותפת בסרט , לדוגמה , תראה לו שגם אנחנו מתעניינים בנושא כשירגיש שאפילו בלעדיו היינו שמחים לצפות בסרט. אפשר גם לקרוא באתר https://www.michaellaitman.com/he/

תמיכה ועידוד כשהילד מצליח במשהו או זוכה להישג גדול נדרשים  , כדאי לשלב גם ציפיות להמשך , לברר יחד אתו מה הם האתגרים הבאים שבפניו , אל מה כדאי לו עתה לשאוף , במה אנו יכולים לעזור ולתמוך , מה הוא עצמו צריך לעשות , השאיפה היא להרגיש שאנו מתקדמים יחד .

כהורים עלינו גם לקבוע גבולות ברורים של מה מותר ואסור וכמובן לא להתפשר מכיוון שוויתור במקום זה כלומר לתת לו מיד כל מה שהוא דורש ( מתוך אהבתנו אליו ) עלולה להפוך אותו לילד שאין לו דחית סיפוקים , היתרונות בחינוך זה הם רבים וכמובן שיש להם השלכה ברורה לעצמאותו של הילד ! הוא ילמד ליהנות לא רק בצורה ישירה אלא גם מכך שהוא מסוגל להגביל את עצמו לפעמים , וגם להבין שהקושי לפעמים להשיג דברים נועדו בסך הכול ללמוד איך בונים מערכות נכונות להתמודדות האמתית שצפויה להגיע אליו כאשר יגדל .

הורות מאוזנת,  מה זה אומר ?

שאלה שאני שואלת את עצמי בכל רגע נתון. מהי הורות מאוזנת ? כל כך משתוקקת להיות אמא "טובה" האמא "המושלמת". מצחיק לא?  קיים דבר כזה בכלל? לחלום, תמיד אפשר, אבל צריך כנראה לקחת את הכול בפרופורציות ולדעת גם שלומדים תוך כדי תנועה. 

לצערי, אף אחד מאיתנו לא למד, לא הכינו אותנו לקראת התפקיד החשוב ביותר בעולם. הורות. תפקיד שלא פורשים ממנו, לא מקבלים עליו משכורת, בטח ובטח שלא מקבלים עליו הכרה, פרס, איזה מילה טובה (אולי קצת מגזימה, אבל להיות אמא לבנות בגיל הבגרות בהחלט לא פשוט). 

להיות הורה זה תפקיד מאתגר ביותר ובעולם שאנו חיים כיום, שהכול משתנה בקצב מסחרחר והשפע פורץ מכל עבר, התפקיד נעשה מאתגר כפליים. איפה שמים גבול? איפה מאפשרים? איפה משחררים ואיפה מהדקים? אפשר להרחיב http://laitman.net/ 

נראה שאיבדנו את הסמכות ההורית. הרבה מאיתנו מאפשרים לילדנו יותר ממה שהם בעצם מסוגלים להכיל ולקבל.  נותנים להם כמעט כל מה שהם רוצים, ללא הבחנה אם הדבר באמת נחוץ או לא. מורגש שיש הרבה ילדים היום שבכלל לא מחשיבים את ההורה כסמכות וזה שנותן את הטון בבית. הכול מתהפך. ילדים כיום מרשים לעצמם הרבה יותר חופש ביטוי ממה שהיה פעם, זה בטוח. וההורים, הרבה פעמים, מרגישים אבודים. יש התמודדות מאד לא פשוטה עם הלחץ החברתי שמסביב והצרכנות המטורפת ללא שום הצדקה. 

להיות הורה מאוזן זו עבודה יומיומית. ללמוד משגיאות, ללמוד לזרום וגם לעצור כשצריך. אני לומדת מאד להבליג מהרבה מצבים שהאינסטינקט רוצה להתפרץ החוצה ולתת איזה סתירה. להיות הורה מאוזן זה לקבל את הילד באהבה ונתינה אך גם עם גבולות מאד ברורים. להיות הורה מאוזן זה להגיד כן אך בהחלט להגיד גם לא. לחנך את הילד לאהוב, לכבד, לקבל את האחר גם אם הוא לא חבר קרוב. להיות הורה מאוזן זה לא לכפות את החלום שלך על הילד, לפקוח עיניים לראות את החוזקות שלו וגם את החולשות, לתת את המילה התומכת והמחזקת כשצריך. 

להיות הורה מאוזן זה להכין את הסביבה שתהיה הכי מכילה, הכי תומכת הכי אוהבת שיש, כדי לאפשר לילדים שלנו לגדול בעולם שיהיה מאוזן!