בחורף 1955 התיישבה רוזה פארקס בחלקו האחורי של האוטובוס, כשניגש אליה הנהג וביקש ממנה לציית לחוק ולפנות את מקומה לברנש הלבן שלא נותר לו מקום מקדימה, מושבם של הלבנים. עבור רוזה, פעילה בתנועה האמריקאית לזכויות אדם, היתה זו הרמה להנחתה. היא סירבה לקום ממושבה, נאסרה, נשפטה, הורשעה, נענשה וערערה עד …
נכנסתי לסופר ביום שישי באושר, ידעתי בדיוק מה אני צריכה ושאני עומדת לשלם בקופה המהירה. בעודי הולכת נחרצת לקחת בדיוק מה שאני רוצה, נתקלתי בעגלה מפוצצת מצרכים מכל טוב. שיואו, חשבתי לעצמי, כמה דברים איזה קטע, אימא! נעצרתי מספר שניות ליד עגלת האימים השופעת וחשבתי על כך שהיא מסמלת אותנו …
מפקד הבילוש היה קצר וענייני איתי בשיחת הטלפון שבה ביקשתי להיפגש איתו בעניין החקירה שהוא מנהל נגד הלקוח שלי. "אני לא נפגש עם סנגורים" הוא אמר לי, "אין לנו פה זמו בימ"ר (יחידה מרכזית) לשיחות נפש, תגישי בכתב". אבל אני רציתי להיפגש. רציתי לדבר, לטעון, לבוא לידי ביטוי ביכולות הוורבליות …
"רגע, אז אם את מאמנת כושר איך זה שאת נראית ככה?" הכדור המכוון שנורה כלפיי חדר לתוכי ופצע את כל האיברים הפנימיים שלי, ובעולם הרגשות ניתן היה לקבוע את מותי. לא עניתי. הייתי בטוחה שסיימתי עם לשמוע הערות על גופי, אפילו שהקורונה העמיסה עליי 4 קילו שטרם ירדו לגמרי. לעזאזל, …